ברוכים הבאים, גאסט
  • בלאט:
  • 1

טעמע: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים 180 באזוכער

שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ח' שבט התשפ"ב 4:16 PM #280362

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

איינער האט מיר אריין געשיקט דעי ליקוט פון ספרים,
און היות איך האב געהאט א גרויס תועלת און חיזוק דערפון, שיק איך דאס ווייטער און אדרבה ווער עס האט נאך שטיקלעך פון ספרים און הערות דערויף זאל זיך אנרופען,

יש כמה בני אדם שיש להם טעות שאם יש להם נסיונות סוברים שזה היא צרה ודבר לא טוב אלא עכשיו בזמן זה שיש לו הנסיון אין לו ברירה אחרת אלא על כרחך צריכין ללחום אם הייצר הרע, אבל באמת זהו טעות גדול ואינו כן בכלל אלא הנסיונות הוא טובה גדולה אל האדם וכמה דברים נשגבים שמשיגים רק על ידי נסיונות, והנה כאן אשתתל בעזרת השם להעתיק מספרים מהו המעלה של נסיונת לפי השגת ידי

שכר שהוא מקבל על ידי נסיונות

ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנו

(קידושין דף לט.)

ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו

(רש''י שם)

עוד זכות ושכר גדול יש לו שנפשו וכל מחשבותיו עליה, ואעפ"כ עוצם עיניו מראות ברע (ישעי' ל"ג ט"ו). כל דבר צער שאדם סובל באותו ענין עושים טובה לזרעו שנאמר (שם נ"ג י') יראה זרע יאריך ימים וכתיב (משלי כ' ז') אשרי בניו אחריו.

 (ספר חסידים (מרגליות) סימן תצה)

אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהם לקיים מה שנאמר ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עניכם אשר אתם זונים אחרהים וכו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז''ל ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש                              

(ליקוטי אמרים פרק כ''ז)

אמרו ליה שמא דבר ערוה בא לידך וניצלתא הימנו דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצול הימנו עושין לו נס

 (קידושין דף מ.)

דהיינו לשמעו תפלתו ולעשות לו נס להצלו מהמזקין כדלעיל בר''ח בר פפי ולהצלו משאר כל דבר צרה  כעובדא דר' צדוק ורב כהנא וכו'   

(מהרש''א שם)


אך עיקר קבלת שכרינו הוא מצד שהבורא יתברך שמו נתן בנו יצר הרע המסית אותנו בכל עת ורגע ומתגבר עלינו להתאוות תאוה ולהרהר חלילה בעבירה וכל יצר מחשבותיו רק רע כל היום. והאדם עומד כנגדו ובתחבולות יעשה מלחמה נגדו להזהר ולהשמר מכל דבר רע מחניפות ושקרים וליצנות ולשון הרע ותאות והרהורים והדומה להם לזה צריך מלחמה ועבודה רבה לשבר כח התאוות היצר הרע וזהו עינוי וסיגוף גדול על ידי זה הקדוש ברוך הוא מקדשו ומטהרו הכאלו עשה מצוה, כי על ידי המצות אנו מתקדשים ומתטהרים כאמור אשר קדשנו במצותיו: וזהו דאמרינן בגמרא (מכות כג ב) היושב בטל ואינו עובר עבירה מעלה עליו הכתוב כאלו עשה מצוה, והינו כנ"ל על ידי שהוא משבר כח התאוה של היצר הרע שלא לחטא חלילה על ידי זה הוא מתקדש כאלו עשה מצוה וזהו שהתפלל משה רבינו עליו השלום (תהלים צ, טו) שמחינו כימות עניתנו, פירוש שתשמחנו בקדושתך כימות עניתנו על ידי היצר הרע שאנחנו מוכרחים לשבר כח תאוותו. שנות ראינו רעה, פירוש כל השנים אשר ראינו והסתכלנו ברעה להזהר ולהשמר ממנו: על ידי זה יראה אל עבדיך פעליך, רצה לומר יחשב לפניך כאלו עשינו כל מצותיך ופעלך כנ"ל שעל ידי עינוים וסיגופים מהיצר הרע לשבר כחו יחשב כאלו עשיתי כל המצות. וזהו (שם כא, ג - ד) תאות לבו נתת לו כו', זה שנתת לאדם הבחירה שיעשה כתאות לבו: וארשת שפתיו בל מנעת סלה, שלא מנעת ממנו לדבר בשפתיו כרצונו: כל זאת עשית לטובת האדם: כי תקדמנו ברכות טוב, פירוש על ידי זה שהבחירה לאדם והיצר הרע מסיתו והוא כובש את יצרו על ידי זה יקדמנו השם יתברך ברכות ושכר גדול

(נועם אלימלך פרשת ויחי)


והנה שלא יעלה בלב האדם ח''ו לומר ומה לי ולצרה הזאת לא הן ולא שכרן איני חפץ בהקבלת השכר מהתגברות על הייצר הרע ומכש''כ בהעונש אם אשמע לקולו ח''ו לזה הזהרינו חז''ל לבל נהיה כפויי טובה בבריאות הייצר הרע לטובתנו כדי להרבות שכרינו בעולם הנצחי שכולו טוב ורב טוב הצפון ויהיה נקל בעינינו לסבול מעט צער בעוה''ז במה שילחם אם היצה''ר להתגבר עליו ולנצחו וכו' וכשמשים האדם זאת על לבו אז יאהוב את השי''ת וידהו ישבח אותו על גודל טובו וחסדו שברא הייצר הרע לטובתו כדי להרבות שכרו באין  שיעור וגבול ממש כמו שאהוב את השי''ת על בריאת היצה''ט וזש''כ ואהבת כו' בשני יצריך וכו'

[אוהב ישראל פרשת כי תשא ד''ה אנא חטא העם הזה]

כאשר אמר רבינו רבי ר' זושה זי''ע שאינו מצפה לתשלום גמול לעתיד על עבודתו אשר השיג בזמן גדלות שהיו לו השגת אלקות ותענגי העבודה וזיו השכינה, ועיקר שמצפה שהקב''ה יתן לו רק על זמן שהיה בקטנות ובחשכות ועבד ה' בסוגפים גדולים ובמסירת נפש כידוע.   

                                                                           (טהרת הקודש מאמר תשובה סוגלית פרק ד')               

הרה''ק רבי אהרן ראטה זצוק''ל בעל שומר אמונים ועוד אמר שכשאדם הולך ברחוב ונזדמן לפניו הסתכלות אסורה ומתגבר על יצרו  ועוצם עיניו מראות ברע ואינו מסתכל אז הוא שעת רצון בשמים וכל מה שהאדם ההוא יתפלל אז ויבקש מאת השי''ת סגולה שתפלתו תתקבל לרצון

                                                                                           (קדושת עינים פרק ה' אות תס''א)  

המדרגות בעבודת השם שזוכין רק על ידי נסיונות    

אכן פירוש הכתוב הוא על זה הדרך ועבדי כלב וטעם שאני קורא אותו עבדי הוא עקב פירוש שכר אשר היתה רוח אחרת עמו שהגם שיהושע גם כן לא נעץ ה' עם המרגלים אף על פי כן זה היה לו סיבה תפלת משה הצילתו מן הייצר הרע ומכוחתיו שהם המרגלים שבל יטעיהו מה שאין כן כלב שנכנס בגדר סכנות ייצר הרע וחברתו הרשעה ותחל רוח רעה לפעמו וכו' וזה הוא על דרך אמרם ז''ל מי שבאה עבירה לידו וניצול ממנה נותנים לו שכר כעושה מצוה וזה אינו ביהושע כי לא היתה רוח אחרת עמו להטעתו מדרך השכל וכו'  אשר על כן זכה כלב שיקרא עבד ה' כמו משה רבינו עליו השלום 

                                                                    (אור החיים הק' פרשת שלח על הפסוק ועבדי כלב) 


ובבינוני יש גם כן שתי מדרגות עובד אלקים ואשר לא עבדו ואעפ''כ אינו רשע כי לא עבר מימיו שום עבירה קלה וגם קיים כל המצות שאפשר לו לקיים ות''ת כנגד כולם ולא פסיק פימוה מגירסא אלא שאינו שום מלחמה אם הייצר לנצחו על ידי אור ה' המאיר על נפש האלקית שבמוח השליט על הלב כנ''ל מפני שאין יצרו עומד לנגדו כלל לבטלו מתרתו ועבדתו ואין צריך ללחום עמו כלל כגון שהוא מתמיד בלמדו בטבעו מתלדתו על ידי תגברות המרא שחורה וכן אין לו מלחמה מתאוות נשים מפני שהוא מצונן בטבעו וכו' ולכן אינו נקרא עובד כלל וכו' משא''כ כשאין לו מלחמה כלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראת עבודתו כלל 

(ליקוטי אמרים פרק טו')


וכל הצדיקים לא נתקרבו לה' רק אחר נסיונת רבות ועצמות ורוב חשכות ומרירות בלי שיעור וחקר וכו' ואם כל זה לא היה בנמצא שום צדיק ועובד השם מעולם בלי נסיונת 

    (שומר אמונים מאמר הבטחון והתחזקות פרק יא')


לכן אחי חבבי אם תלך בשוק ויצרך בוער בקרבך להסתכל בנשים וכו' ואתה עומד בנסיון שלא תשמע לדברי הייצר אז בזה השעה והרגע אתה נכלל בכללא דצדיק יוסד עולם וכו' ובפרט מי שמחומם בטבעו ויצרו מקשקש בקרבו והוא מתגבר על הייצר ועומד בנסיון בזה הרגע נשמתך עולה ומקבלת פני השכינה ונעשה שמחה וחדוה בכל העולמות כפי הנסיון ושכינת כבודו יתברך שמו מתעטרת בך ומנשקת עיניך הטהורים וכו'

[טהרת הקודש מאמר שמירת עינים פרק ד']


ותדע שעם השם השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת ארבעים ותשעה שערי בינה והטעם שלא השיג שער חמשים היא לצד שאין המשוג אלא בהשתתלות המשיג ולצד שלא נכנסו ישראל בחמשים שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו והבטחתנו כי לעתיד לבא ישפיע בנו קל עליון תורת חיים שבשער החמשים והשגתו הוא בעמצעות הגלות ובפרט בגלות האחרון אנו משגים הדבר וכו' ומעתה כל שהיה השם מוציא ישראל קודם הזמן כל שהוא היו ממעטין הבירור ונינ מתמעטין במשוג. 

(אור החיים הק' פרשת שמות)


הנה זה עיקר עבודת ישראל להחזיר עטרה ליושנה והתיקון כבראשונה וזה נעשה רק על ידי שיש בחינת טוב ורע וניתן הבחירה ביד האדם לפנות כלבבו על ידי כן יתעלה האדם במעשים הטובים למעלה מאד מאד וכמו שאמרו חז''ל טוב זה ייצר טוב מאד זה ייצר הרע כי על ידי שלא ישמע האדם לייצר הרע הוא נתעלה יותר מאד כנודע והנה לזה אלו המצריים המוענים את ישראל מעבדות גם הם המה לטובת ישראל כדי לכוף ולהתגבר עליהם ולהתעלות יותר ויותר וכו' והנה זה הענין הוא הקדמה מוכרחת למתן תורה להתוודע ולהגלות לכל ישראל משפט עבודתם איכה הוא ומה ענינה וזה שפתח השם יתברך ברוך הוא קודם מתן תורה אתם ראתים אשר עשיתי למצרים ואשה אתכם על כנפי נשרים ר''ל על ידי אשר עשיתי לכם מצרים ומעיקים ואתם התחזקתם ביראת אלקים על ידי כן ואשא אתכם על כנפי נשרים כנ''ל.

(תפארת שלמה פרשת יתרו ד''ה וישמע יתרו)


השיחה הראשונה שאמר הבית אברהם בבאו לטבריה היה כתוב בקהלת אל תאמר שהימים הראשונים ניו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלתה זאת ואמר שכהיום כאשר היהודי הולך ברחוב והייצר בוער בקרבו להסתכל איפה שאסור והוא עוצם את עניו מראות ברע ואינו מסתכל אז הוא כמעט כמו צדיק משנים קדמניות וזהו אל תאמר שהימים הראשנים היו טובים מאלה וכו' אחר כך נח הבית אברהם קצת ואמר שוב את הפסוק וחזר על הדברים והוסיף ואמר לא רק כמו צדיק משנים קדמניות אלא בוודאי כמו צדיק מהשנים קדמות וזהו אל תאמר שהימים הראשנים היו וכו' כעבור עוד זמן מה חזר ואמר את כל הענין ועתה צעק ואמר לא רק כמו צדיק משנים הקדמות אלא הרבה יותר גבוה וזהו אל תאמר וכו' כי אם הרבה יותר גבוה                                                                                                       

(יהי אור עמוד שמ''ח מובא בספר בקודש חזיתיך)



וידוע שכל מה שגדל כח המנגד כך לעמות זה יתחזק האדם בעבודות השם  יותר וברשפי להבות אש מה שאין כן כשאין מנגד אין עבודה כל כך 

(שומר אמונים מאמר הבטחון  והתחזקות פרק יד')


דאס גאנצע תכלית פון לעבען איז דאס אז מען זאל  האבן נסיונות און מען זאל איבערהאלטן די נסיונות מיט דעם איז מען זוכה אויף דער וועלט און אויף יענער וועלט און אהן נסיונות איז גארנישט געלעבט וכו' די עיקר נחת רוח פאר'ן אויבערשטער איז פון די עבודה פון די יודשע קינדער וואס מען דארף לוחם זיין קעגען די כוחות הרע און זיך שלאגן מיט די נסיונות אין בני ברק האט געוואנט אן אלטן חסיד וכו' א פאר יאר פאר זיין הסתלקות האט ער זיך באקלאגט פאר מיר דאס ער איז שוין אלט און ער האט שוין נישט קיין נסיונות און ממילא פילט ער נישט קיין שום חיות און א  טעם אין עבודת השם ווילאנג דער מענטש דארף זיך נאך שלאגן מיט די ייצר הרע קען מען די זעלבע כח און די זעלבע פייער אויסנוצן פאר עבודת השם דאס הארץ זאל ברענען פארן אייבערשטער און מען פילט א טעם און חיות און יודשקייט פארצטיישיע חסדים האט זיי וויי געטהן דאס הארץ פארוואס זיי האבן נישט קיין נסיונות זאלאן זיך קענען מייגע זיין פארן אויבערשטער.  

(דברי אמונה פרשת תולדות אות ה')


 ביום מן הימים נחלה ר' מאטקע וכו' (אחד מזקני חסידי סלנום מאירה''ק) וכמעט שעבר השער בעולם העליון וכו' ויצא מכלל סכנה ולמחרת נכנס להית המדרש וכו' ברוח טובה התבטע באוזנם בגיל נעכטן האב איך כמעט באוויסן די קונטץ רוצנו לומר כי עוד מעט והיה פוטר עצמו מעולם החמרי ועובר לעולם שכולו טוב הגיב לקראתו ר' לייזישע בלהבת קודש וואס הייסט וואס איז מיטן ולא תתרו ווי אזוי וואלסטו געווען אן דעם כלומר וכי איה לוקחים שום טעם מתיקות העבודה ממילחמת הייצר     

[בקודש חזיתיך פרק ח']


כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו

ועלה באשו  ותעל צחנתו  שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל אמר אביי ותלמדי חכמים יותר מכולן כי  הא  דאביי  שמעיה לההוא  גברא  דאמר לההיא  איתתא  נקדים  ונזיל באורחה  אמר אזיל אפרשינהו  מאיסורא אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא כי הוה פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרין אורחין רחיקא וצוותין בסימא אמר אביי אי מאן  דסאני לי הוה  לא  הוה מצי  לאוקומיה נפשיה  אזל תלא נפשיה  בעיבורא דדשא  ומצטער אתא  ההוא סבא תנא  ליה כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו

(סוכה דף נב.)


כי יצר הטוב ויצר הרע מתקוטטים זה אם זה כשני אוביהם וכשאחד מהם קרוב להיות מנוצח יתחזק על עמדו בראותו כי כלתה עליו הרעה וכו' ולזה היה קרוב מאד להיות הכהן בעל קרי כ''כ במד''ש בשם החסיד ז''ל  

(תוס' יו''ט אבות פ''ה מ''ה ד''ה ולא אירע)


ואדרבא מזה נלמוד שדרכו בדרך המלך באמת, והשטן עומד על ימינו לשטנו, כי אין הכסיל, הוא היצר הרע הנקרא מלך זקן וכסיל, חפץ בתבונה, ולכן עורך מלחמה נגדו, והט למשל אזנך, ההולך בדרך יחידי, ונושא צרור אבנים בידו, או נושא על כתפו שק מלא סובין, אזי אין מקטרג, ויכול להרחיק את הדרך כמה פרסאות, ואין מורא לנגד עיניו, לאפוקי ההולך בדרך יחידי, וצרור הכסף בידו או אבנים טובות ומרגליות, אזי דרכו בחזקת סכנה, ורבים קמים עליו ונצבים על אם הדרכים, לגזלו וליקח מהבא בידו, ככה הענין ההולך בדרך המלך הקדוש ברוך הוא, כל מה שהוא מטיב לכת בדרכי יושר, וצרור הכסף בידו כי נכסף וגם כלתה נפשו לה', אזי השטן עומד על ימינו לשטנו, וכאשר חכמים הגידו (סוכה נב, א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, ולזה רמז דוד המלך עליו השלום, אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה, מאישים המלעיגים הבאים בעצת היצר הרע, אדרבה בזאת אני בוטח, כלומר בזאת המלחמה אני בוטח, מסתמא הלכתי והדרכתי יושר בדרך המלך באמת כנזכרכי כל מה שהנפש יותר ממקום גבוה, הנסיונות שלו מתגברים עליו ביותר וביותר עד בלי שיעור וכו'  

(אור המאיר דברים ראש השנה)


ואמר רבינו רבי ר' בער זי''ע כי כשרואין המון שמתקבצין לקראת המלך, אז כשירצה להבין ולידע באיזה מקום הוא תחנת המלך, יראה המקום שמקפין שם אנשי חיל הרבה שם הוא מקום המלך וכן במקום שיש הרבה מקפין שם דייקא הוא מקום המלך מלכו של עולם וזה הוא הזמן דייקא לייגע ולהתאוות לאור הקדושה,

 (טהרת הקודש מאמר תשובה סגוליות פרק ד') 


ונודע דרך הנלחמים וכן הנאבקים יחד כשאחד מתגבר אזי השני מתאמץ להתגבר ג''כ בכל מאמצי כח ולכן כשנפש אלקות מתאמץ ומתגברת להתפלל אזי גם הקליפה מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשבה זרה שלה ולא כטעות העולם שטועים להוכיח מנפילת המחשבה זרה מכלל שאין תפלתם כלום שאילו התפלל כראוי ונכון לא היה נופלין לו מחשבות זרות  

(ליקוטי אמרים פרק כ''ח)


אם נתבונן הנה עיני העדה חכמי התורה הם המה מחיובים לשמור את עניהם מהביט בכל רע ביתר עוז מכל אדם מפני כי ייצר הרע צופה לצוד אותם יתר מכולם שכן אמרו חז''ל כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו כי עיני העדה המה כעיני האדם כמו אם שולט יצר הרע על עיני אדם על פי העינים ישלוט על לב האדם וכל אבריו כן אם שולט יצר הרע על עיני העדה על פי עיני העדה ישלוט על כל אנשי העדה ועל כן כל עמל יצר הרע לצוד את עיני העדה כי המה ישאו עיניהם לראות ברע  

(קדושת העינים אות רכ' בשם מחזה עינים פרק ה' )


התשובה והתיקונים שנעשו על ידי נסיונות

על כן אל יפול בדעתו כשראוה כשמתגברין עליו הורהורים רעים ומגנים מאד כי אדרבה זה דייקא תיקנו ותשובתו כי דייקא על ידי זה שבאים עליו עתה אלו הרהורים והוא מתגבר עליהם על ידי זה דייקא הוא עיקר תקנו ותשובתו כנ''ל ובזה הוא מוציא ניצוצי קדושה שנפלו על ידי פגם הברית ואז זוכה לתיקון הברית  

(ליקוטי עצות ערך מחשבות והורהרים אות ב')


בשנים הראשונות לישיבת כ''ק אדמו''ר מסאטמאר זי''ע על אדמת אמריקע דיבר פעם בעת אמירת דברי תורה בימי  השובבי''ם וכו' והוסיף הרבי זי''ע עס קען זיין אז צוליב דעם האט השי''ת פארוורפן אידישע קינדער אין די טריפה'נע אמריקע אין אזעלכע מקומות וואו די טומאה איז זייער גרויס כדי אז דורך דעם וואס מען וועט עומד בנסיון זיין און מען וועט נישט מיטגעריסן ווערן מיט די פריצות פון די מדינה וועט פאררעכנט ווערן פאר השי''ת ווי תשובה עליאה  

(זכר צדיק לברכה ח''א אות שנט)

הנחת רוח שנעשה למעלה כשאדם מתגבר על נסיונות

אמר ר' יוחנן על שלשה הקב''ה מכריז עלהים בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא וכו' רב ספרא רווק הדר בכרך הוה תני תנא קמא דרבא ורב ספרא צהבו פניו דרב ספרא אמר לו רבא לאו כגון מר  אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי בארעא דישראל והווא יתבי בשוקא דזונות ועבדי להו מסאני לזונות ועיילי להו אינהו מסתכלהי בהו ואנהו לא מדלהן ענייהו לאיסתכולי בהו ומומתייהו הכי בחייהן רבנן קדישי דבארעא דישראל  

(פסחים דף יג)


וכן בעידן התפילה כשמרגיש גודל טומטום הלב אל יפול בעיני עצמו וידע ויבין וישכיל שעיקר העבודה חשוב בשמים דייקא בזמן הקטנות ולבר הקטנות והטומטום ועורבוב ובלבול המח ולבא לידי בחינת הגדלות או סתם תפילה בכוונה ובזה נעשה שעשועין דלעילא ונעשה גלוי הסתרה כי העיקר חשיבות האור הוא כשהאור יוצא מתוך החשך ובמקום החשך כי שרגי בטהרי מאי אהני

(טהרת הקודש מאמר תשובה סוגלית פרק ד')

כי העיקר הוצאות הניצוצות קדישין ועיקר עליות השכינה הוא דייקא להוציא אותם ממקום חשכות גדול ונורא ביותר כי יותר חשוב וחביב תפלה אחד שהוא מתוך חשך ואפילה ובלבול המחשבות ואדם ביגיעתו מהפך זאת ועושה מחשך אור ממאה תפילות שנותנין לו מן השמים בנקל ולפום צערה אגרא     

(שומר אמונים מאמר הביטחון והתחזקות פרק י')


ואפילו אם האדם מרגיש עצמו בחשכות היותר נורא ועצום ויש לו בולבולים שונים ונסיונות מבית ומבחוץ וגלי הים רודפים אחריו יחשוב אדרבה ואדרבה אם אשבור אלו גלי הימים והנהרות ואחטוף לעצמי איזהו עבודות השם יעלה לרצון ולנחת רוח לפני השם דייקא בעידן ובזמן כזה יותר מכל מיני עבדות של מנוחה והשקט   

 (שומר אמונים שם)


הנה יודע מאמר הגמרא במסכת פסחים שלשה הקב''ה מכריז עלהם בכל יום וא' מהן הוא הרווק הדר בכרך ואינו חוטא כי תכלית הבריאה הוא לעמוד בנסיונות בשביל הקב''ה כי בלא נסיונות יש מלאכים ושרפים שעסדים את ה' בלי שיעור רק הקדב''ה ברא את האדם קרוץ מחומר ואם מתחזק על כל הנסיונות במסירת נפש זה עיקר נחת רוח לה' כיודע מספרים ומובן מזה שכל שהנסיונות יותר גדולים ובר ישראל יש לו תקפות גדול כזה ואין משגיח על שום נסיון ומפקיר כל אבריו וחשיו בלתי לה' לבדו חשוב יותר עבודתו לה' ועושה בזה יותר נחת רוח להקב''ה 

(אסיפת מכתבים ח''ב מכתב ס''א)

לעצט פארראכטן: ט' שבט התשפ"ב 1:11 AM דורך יוסף גרינבוים.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ח' שבט התשפ"ב 5:09 PM #280374

  • שיע
  • איצטיגע שטרעקע: 460 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 460 טעג
  • OFFLINE
  • אחראי
  • מעלדונגען: 898
  • האט שוין געלייקט: 848 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 974 מאל
  • קאָרמא: 30
WOW
וואס דער האט אלץ צוזאם געבערנגט דא 
גיי אן מיט א שטארקייט ווייטער 

חמשה מי יודע?? חמשה אני יודע!!!!!
איך מיז געדענקן אז ג-ט האט מיר ליב סיי וואס איך טוה.
איך מיז געדענקן אז איך בין קראנק אין איך קען נישט אליין. 
איך מיז געדענקן אז איך מיז בעטן יעדן טאג צי גאט פאר פרישע 24 שעה סאבער.
איך מיז געדענקן אז אויב פיל איך אז זאכן הייבן אן פארן  די נישט גוטע וועג זיך גלייך פארבינדן מיט חברים וואס פארשטייען מיין פראבלעם. 
אין די עיקר מיז איך געדענקן אז איך דארף טוען וואס איך קען. אבער די ריזאלט'ס איז אין די הענט פון ג-ט.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ח' שבט התשפ"ב 5:31 PM #280376

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

קוים דא א וואך (אזוי ווי מיר...) ענדליך אריינגעקומען מיט דיין הערליכע שריפט און שפראך מיט דיינע דברים היוצאים מן הלב.
און שוין ארויפגעקנאקט א טרעד מלא וגדוש מאמרים יקרים והתחזקות מהספרים הקדושים.
און מסתמא האסטו אויך געהאלפן ארויפרוקן די נומער פון ענטפער'ס היינט אויפן קהילה און עס האלט שוין יעצט ביי גאנצע 50, וואס דאס איז א שיינע חילוק פון די נעכטיגע 31.
גיי אן!

לעצט פארראכטן: ח' שבט התשפ"ב 5:37 PM דורך צוויי דיימאנטן.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ט' שבט התשפ"ב 12:34 AM #280387

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

קודם כל א גרויסען יישר כח פאר די קאמפלימענטן 
אבער דאס וואס מען זאגט וועגן די גאנצע ליקוט פון ספרים וויל איך זאגן אז דאס איז נישט מיין ארבעט, איך האב  פשוט איבערגעקאפיט פון עפעס וואס איינער האט מיר אריין געשיקט, עס איז נישט מיין  ארבעט בכלל. 

אבער לכאורה קוקט מיר אויס ווי דאס איז צופיל פאר א מענטש צו קוקען, און מען קען  נישט קוקען אזוי זאך אויף איינמאל, און דאס ברענג נישט ארויס די ריכטיגע חיזוק, ווען מען זעהט צו אסאך אויף איין מאל.
לכאורה דארף מען ענדערש נעמען איין שטיקעל פון א ספר א גוטע שטיקעל פון חיזוק און עס אראפברענגן און איבער זעצען אויף אידיש און ארויס ברענגן די נקודה דערפון און אזוי גיין א שטיקעל א יעדען טאג. 
אדרבה לאמיר הערן פונעם עולם וואס מען זאגט דערצו, אויב מען האלט אז עס קען זיין א תועלת אזא זאך אדער נישט?

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ט' שבט התשפ"ב 1:43 AM #280389

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

איך האב אביסעל בעסער מסדר געווען די ליקוט פון ספרים אויף די מעלות וחשיבות פון נסיונות איך האב געמאכט אז מען זאל עס קענען קלארער ליינען 
אדרבה יעדער וואס האט אדער זעהן עפעס א שטיקעל און א ספר אויף דעם ענין זאל מוחל זיין און עס מוסיף זיין 
א גרויסען יישר כח למפרע

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ט' שבט התשפ"ב 1:48 AM #280390

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

לאמיר טאקע שוין אנפאנגען איבערזעצן אין די אידישע שפראך:



שכר שהוא מקבל על ידי נסיונות
ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנו
(קידושין דף לט.)


שכר וואס א מענטש באקומט דורכ'ן האבן נסיונות (און עס בייקומען)


  1. א מענטש וואס זיצט און ער איז נישט עובר קיין עבירה, גיבט מען אים די זעלבע שכר אזוי ווי ער טוט א מצוה,און ס'רעדט זיך ווען ס'איז געקומען א דבר עבירה צו זיין האנט, ער האט געהאט א שטארקע נסיון צו טוהן אן עבירה, און ער איז געראטעוועט געווארן, ער איז בייגעשטאנען דעם נסיון, דאן באצאלט אים דער אייבירשטער שכר ממש ווי ער האט מקיים געווען א מצוה. ​​​(קידושין דף לט.)
לעצט פארראכטן: ט' שבט התשפ"ב 2:01 AM דורך צוויי דיימאנטן.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ט' שבט התשפ"ב 1:50 AM #280391

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

יישר כח זייער גוט אנגעהויבען

לעצט פארראכטן: ט' שבט התשפ"ב 1:53 AM דורך יוסף גרינבוים.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ט' שבט התשפ"ב 7:30 PM #280459

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר בעבירה שבא לידו וכפה יצרו ולא עבר אין מצוה יתירה מזו

(רש''י שם)


​2.
דאס וואס די גמרא זאגט אז א מענטש זיצט און ער איז נישט עובר קיין עבירה, גיבט מען אים די זעלבע שכר אזוי ווי ער טוט א מצוה, - איז עס ווייל  די עבירה איז דאך אים אונטערגעקומען און ער וואלט עס געקענט טוהן, און דאך האט ער זיך איינגעהאלטן, ער האט אונטערדרוקט זיין יצר הרע, און נישט געטוהן די עבירה, איז דאך נישט במציאות קיין איין מצוה וואס איז גרעסער פון דעם
(רש"י שם)
לעצט פארראכטן: י' שבט התשפ"ב 2:21 AM דורך צוויי דיימאנטן.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים ט' שבט התשפ"ב 7:35 PM #280460

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7
צוויי דיימאנטן געשריבן on ח' שבט התשפ"ב 5:31 PM:

קוים דא א וואך (אזוי ווי מיר...) ענדליך אריינגעקומען מיט דיין הערליכע שריפט און שפראך מיט דיינע דברים היוצאים מן הלב.
און שוין ארויפגעקנאקט א טרעד מלא וגדוש מאמרים יקרים והתחזקות מהספרים הקדושים.
און מסתמא האסטו אויך געהאלפן ארויפרוקן די נומער פון ענטפער'ס היינט אויפן קהילה און עס האלט שוין יעצט ביי גאנצע 50, וואס דאס איז א שיינע חילוק פון די נעכטיגע 31.
גיי אן!


WOW
די נומערן רוקן זיך ארויף, נעכטן איז די ס"ה ענטפער'ס אנגעקומען צו 53
און היינט האלט עס שוין לעת עתה ביי איבער 75
ס'קען נאך אנקומען ביז הונדערט
רבותי, האלט'ס די סייט זאל נישט בלייבן שלאפן, העלפט'ס ארויס מיט די ארבעט!!!

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים י' שבט התשפ"ב 1:03 AM #280463

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4
צוויי דיימאנטן געשריבן on ט' שבט התשפ"ב 7:30 PM:
דאס אליינס איז דאך די גרעסטע מצוה וואס ס'קען נאר זיין.(רש"י שם)

א


 גרויסען יישר כח פארן אנהייבען דא מיט א גרויסע פרישקייט יעדן דא א שטיקעל געוואלדיג געוואלדיג נאר איך מיין אז מען דארף עס טייטשען אזוי
 און עס איז נישט דא קיין איין מצוה וואס איז גרעסער ווי דעם ע''כ 
איך מיין אז אזוי איז עס בעסער ארויסגעברענג די משמעות וואס עס שטייט און דעי רש''י

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים י' שבט התשפ"ב 2:22 AM #280466

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

ייש"כ פארן מעורר זיין, קוק יעצט וויאזוי איך האב עס פארראכטן.
און אדרבה, איך וויל נישט צוכאפן דיין ארבעט, איך זעה אז דו וואלסט אויך געקענט גוט איבערטייטש די מאמרים פון די ספרים הקדושים דא.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים י' שבט התשפ"ב 4:31 PM #280481

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

עוד זכות ושכר גדול יש לו שנפשו וכל מחשבותיו עליה, ואעפ"כ עוצם עיניו מראות ברע (ישעי' ל"ג ט"ו). כל דבר צער שאדם סובל באותו ענין עושים טובה לזרעו שנאמר (שם נ"ג י') יראה זרע יאריך ימים וכתיב (משלי כ' ז') אשרי בניו אחריו.

 (ספר חסידים (מרגליות) סימן תצה)


3.
נאך א זכות האט ער, און א גרויסע שכר באקומט ער, ווייל זיין גאנצע וועזן און אלע זיינע מחשבות זענען אריינגעטוהן אין דעם, און פונדעסטוועגן דאך האלט ער זיך איין זיינע אויגן פון קוקן אויף שלעכט'ס.
יעדע שוועריגקייט און צער וואס גייט אדורך פאר א מענטש אין דעם ענין (און ער שטייט עס ביי) טוט מען אים א טובה פאר זיינע קינדער, אזוי ווי עס ווערט געברענגט אין פסוק: "
יראה זרע יאריך ימים" - ער וועט זעהן קינדער וואס וועלן לאנג לעבן, און עס שטייט אויך: "אשרי בניו אחריו" - וואויל איז פאר זיינע קינדער נאך אים.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים י"ב שבט התשפ"ב 2:33 AM #280529

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

אדרבה יש לו לשמוח בחלקו שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהם לקיים מה שנאמר ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עניכם אשר אתם זונים אחרהים וכו' וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה ואמרו רז''ל ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום מצות עשה ממש.               -    (ליקוטי אמרים פרק כ''ז)


4.
ס'איז פארקערט גאר, א מענטש דארף זיך פרייען מיט זיך, אויף דעם וואס ער איז זוכה אז אפילו ווען ס'פאלט אריין אין זיינע מחשבות נישט קיין ריינע זאכן, דאך איז ער מסיח דעת און ער טרייסלט זיך אפ דערפון, כדי מקיים צו זיין דעם פסוק 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחרים',
און ווען ער איז מסיח דעת פון אזעלכע מחשבות איז ער מקיים אט דער מצוה, די לאו פון 'ולא תתורו' וכו',
און חז"ל זאגן דאך אז ווען א מענטש זיצט און ער איז נישט מקיים קיין עבירה, באקומט ער שכר פון הימל, כאילו ער האט אין די צייט מקיים געווען א מצוה, איז דערפאר דארף מען זיך גאר שטארק פרייען ווען מ'קען מקיים זיין דעם לאו פון 'ולא תתורו' וכו', ממש אזוי ווי ווען מען איז מקיים א מצות עשה.

 -    (ליקוטי אמרים פרק כ''ז)

לעצט פארראכטן: י"ב שבט התשפ"ב 2:34 AM דורך צוויי דיימאנטן.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים י"ד שבט התשפ"ב 1:15 AM #280536

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

א גרויסען יישר כח פאר צוויי דיימאנטן פאר'ן אנגייען דא מיט אזא שטארקייט איבער טייטשען די שטיקעלך פון ספרים 
דאס איז א געוואלדיגע חיזוק א גרויסען יישר כח

נ ב איך בין געווען פארנומען די לעצטע פאר טעג ממילא האב איך גארנישט גענפערט אי''ה מארגען האף איך ווייטער צו שרייבען און ענפערן

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים נעכטן 4:22 PM #280577

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

נו הרב צוויי דיימאנטן וואס שלאפסטו ווי זענען די שטיקעלך פון ספרים ווייטער איך ווארט דערויף

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 10:22 PM #280586

  • צוויי דיימאנטן
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 20 טעג
  • OFFLINE
  • שר החמישים
  • אויסנוצן דעם אייבירשטנס מתנה לטובה ולברכה
  • מעלדונגען: 64
  • האט שוין געלייקט: 45 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 116 מאל
  • קאָרמא: 7

אמרו ליה שמא דבר ערוה בא לידך וניצלתא הימנו דתנינא כל הבא דבר ערוה לידו וניצול הימנו עושין לו נס    (קידושין דף מ.)


5.
האט מען אים געזאגט, אפשר דערפאר האט פאסירט צו דיך אזא גרויסער נס, ווייל ס'איז געקומען צו דיר א נסיון פון א דבר ערוה, און דו ביסט עס בייגעשטאנען און האסט דיך ארויסגעראטעוועט דערפון.
ווייל מיר האבן געלערנט אין א ברייתא:
א יעדער וואס ס'קומט צו אים א דבר ערוה, און ער ראטעוועט זיך דערפון, מאכט מען אים א נס פון הימל.                     (קידושין דף מ.)
לעצט פארראכטן: היינט 10:23 PM דורך צוויי דיימאנטן.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 11:36 PM #280588

  • BeVeryStrong
  • איצטיגע שטרעקע: 23 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 80 טעג
  • OFFLINE
  • שר האלף
  • האלט דיר פעסט!
  • מעלדונגען: 1181
  • האט שוין געלייקט: 305 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 952 מאל
  • קאָרמא: 20
צוויי דיימאנטן געשריבן on י"ב שבט התשפ"ב 2:33 AM:
און ווען ער איז מסיח דעת פון אזעלכע מחשבות איז ער מקיים אט דער מצוה, די לאו פון 'ולא תתורו' וכו',

געשמאק! א מצוה וואס קומט אסאך מאל אן שווער צו טון אבער די קורת רוח וואס מ’האט ווען מ’שטארקט זיך אויף אזאלעכע נסיונות...!!!

תהום אל תהום קורא לקול צינורך כל משבריך וגליך עלי עברו

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 11:57 PM #280594

  • יום ליבשה
  • OFFLINE
  • שר המאה
  • מעלדונגען: 186
  • האט שוין געלייקט: 404 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 237 מאל
  • קאָרמא: 8

שטארקע זאך, זעט אויס ווען מען איז זיך מתגבר אויף א נסיון, איז אן עת רצון, מען קען פועל'ן גרויסע זאכן, אפילו גרויסע נסים.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 12:04 AM #280595

  • BeVeryStrong
  • איצטיגע שטרעקע: 23 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 80 טעג
  • OFFLINE
  • שר האלף
  • האלט דיר פעסט!
  • מעלדונגען: 1181
  • האט שוין געלייקט: 305 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 952 מאל
  • קאָרמא: 20

הוא יתברך עושה נסים לכל הבוטחים בו, גרויסע נסים לכל הבוטחים בו...

תהום אל תהום קורא לקול צינורך כל משבריך וגליך עלי עברו

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 1:13 AM #280603

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

א גרויסען יישר כח פאר צוויי דיימאנטן פארן צוריק אנהייבען מיטען ארויסברענג די חיזוק פון די ספרים 
און א גרויסען יישר כח פאר ים ליבשה און פאר    be very strong     פארן געבן חיזוק דא 
דאס געט אריין גרויסע חיזוק און לעב זייער אויף א גרויסען יישר כח

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 2:42 AM #280607

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

איך האב יעצט געטראפען א מורא'דיגע שטיקעל און ספר צדקת הצדיק פון ר' צדוק הכהן מלובלין 
וז''ל מי שיש לו תשוקה גדולה לתאוות הגוף, אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כל כך, כי אדרבה הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת וכו' עכ''ל 
און אידיש זאגט דא דער הייליגער צדיק ר' צדוק אז ווען א מענטש זעהט אז ער האט א גרויסע גליסטנישט צו תאוות זאל ער נישט ווערן צובראכען דערפון און מיינען אז עס קומט וועגן ער איז זייער פגום און שמוציג אז ער האט אזעלכע שטארקע תאוות צו אזעלכע זאכן ניין נישט אזוי נאר פונקט פארקערט דאס אז ער האט שטארקע תאוות און א ראיה אז ער איז מער אן אנגעגרייטע כלי אנצוקימען צו אהבת השם ווי א צווייטער און צו דערגרייכען דעם אמת אנדערטש ווי א צווייטער וואס האט נישט דעי תאוות עד כאן

לעצט פארראכטן: היינט 3:00 AM דורך יוסף גרינבוים.

ענטפער: שטארקע חיזוק שטיקעלך פון ספרים היינט 2:53 AM #280608

  • יוסף גרינבוים
  • איצטיגע שטרעקע: 16 טעג
  • לענגסטע רייזע-שטרעקע: 16 טעג
  • OFFLINE
  • שר העשרים
  • מעלדונגען: 36
  • האט שוין געלייקט: 1 מאל
    האט שוין באקומען לייקס: 36 מאל
  • קאָרמא: 4

נאך שרייבט דארט ר' צדוק ווייטער וז''ל 
ובדברים שהרבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב עכ''ל
און אידיש און דעי זאכן און וואס א מענטש האט דער מערסטע געזינדיגט זאל ער וויסען אז דווקא און דעי זאכן קען ער זיין ריין און גאנצען,

ווען די וועסט פרעגן די הייליגע אידן דא אויף דעם סייט די האלסט אז די קענסט זיין באמת א הייליגע איד, א חלק וועלן ענפערן איך האף צו קענען זיין כאטש נישט ממש טמא, אבער באמת הייליג הלוואי, אבער קוקט נישט אויס און דעם גולגול. 
א אנדערע חלק עולם וועט ענפערן יא מעגליך אז איך קען תשובה טוהן און אי''ה זיין הייליג, אבער זיין הייליג אינגאנצען, און ריין אינגאנצען אזוי ווי עס וואלט גארנישט געווען קיינמאל דאס שוין נישט,
כל שכן אז ער האלט אז ער קען נישט זיין מער ריין ווי איינער וואס איז באמת א ריינע איד פון אייביג אן. 
דאס איז דער בילק פון רוב מענטשן [לפענ''ד],

קומט דא דער הייליגער ר' צדוק און זאגט אונז פונקט פארקערט, נישט נאר די קענסט זיין הייליג, נאר דייקא דער וואס האט געזינדיג אסאך דער קען זיין און דעם ענין וואס ער האט געזינדיגט נקי ובר לבב, 
דאס הייסט אז כדי צו זיין אן אמת'ע נוטר הברית, באמת א ריין הארץ, און באמת ריינע אויגען, און ריינע מחשבות, זענען אונז דעי אידן דא אויף דעם סייט די ערשטער אדרעס דערפאר.
אידן אידן לאמיר לויבען און דאנקען דעם היילגיען באשפער פארן אונז שיקען און אזא מצב, וואס מען קען פון דארט אזוי הויך אנקומען, 
לאמיר זיך שטארקען דורך ברעכן אלע מויערן און אנקומען צום דרגה פון נקי ובר לבב בקרוב ממש אמן. 
א גוטע נאכט 

לעצט פארראכטן: היינט 2:59 AM דורך יוסף גרינבוים.
  • בלאט:
  • 1
אחראים: GYE YIDDISH, שיע
צייט צו מאכן א בלאט: 1.87 סעקונדעס

COM_KUNENA_ARE_YOU_SURE

יא